98% מהגברים בישראל משתתפים בלידה של בת זוגם, לרבות גברים מסורתיים ודתיים.

נתון זה משקף את הטמעת השינוי בערכים החברתיים המערביים ואת הצורך של היולדת בתמיכה משמעותית ויעילה בלידה כערך תרבותי עתיק שנשמר.

על אף שחדר לידה נתפס מאז ומתמיד כזירה נשית והלידה עצמה כאחת החוויות הנשיות ביותר, כניסת בן הזוג לחדר הלידה לא הותיר עוד את החוויה לחלקת עולם הנשים בלבד, אלא הפכה אותה לאירוע משפחתי ולחלק חוויתי גם מעולמו של הגבר.

המוסכמה, לפיה אבות מלווים באופן גורף את בת זוגם בלידה, נסדקת לאור תחושת הזרות בזירה זו מצד הגברים.

הנזק מהשתתפות אבות בלידה ללא הכנה מוקדמת וכלים להתמודדות עם תרחישים מציאותיים בלידה, עלולה לעלות על התועלת שבליווי ולצרוב בזיכרונם רגשות וזיכרונות שליליים .

מחקרים שעסקו בתחושת עומק של האבות המשתתפים בלידה ובתהליכים הרגשיים שמתרחשים אצלם בזמן החשיפה לאירוע הלידה מצביעים שעבור חלקם הגדול מדובר בחוויה טראומטית.

קיימים פערים עצומים בין הציפיות של האב לפני הלידה לבין המפגש עם המציאות.
רבים מהגברים חשים מיותרים בחדר הלידה וחווים את הלידה כאירוע מלחיץ ומבהיל. רבים חשים מגוחכים ומאוכזבים, מתוסכלים, מפוחדים, נחותים, מנוכרים, חסרי אונים, חסרי ביטחון, חסרי שליטה וכדומה.